] 355 ] קריאת התורה וחגיגת הסוכות ( נחמ' ז, עב ב – ח, יח ) ביחידה ז, עב ב – ח, יח שני חלקים : קריאת התורה ( ז, עב ב – ח, יב ) , וחג הסוכות ( ח, יג-יח ) . בחלק הראשון שלוש פסקאות : ז, עב ב – ח, ג ; ח, ד-ח, ט-יב . יש מידה מסוימת של חזרה בין שתי הפסקאות הראשונות, ועל כן יש חוקרים ( כגון בלנקינסופ ) המניחים שחזרה זו משקפת שני שלבים בחיבור הפרק, אך נראה שלפסקאות אלו תפקיד שונה במהלך הסיפור . הפסקה הראשונה ( ז, עב ב – ח, ג ) היא מצג כללי לאירוע, ובה הצעה מסכמת של העניינים העיקריים, והפסקה השנייה ( פס' ד-ח ) מתארת את פרטי הטקס ותפקידיהם של המשתתפים בו . הפסקה השלישית ( פס' ט-יב ) מתארת את סיומו של הטקס והפעולות שבאו בעקבותיו . בלנקינסופ, עו"נ, עמ' 286 קריאת התורה היא טקס בעל קווים ייחודיים . הקו הבולט ביותר בטקס הוא אופיו הלא- מקדשי, ואפשר אפילו לומר האנטי-מקדשי . הטקס מנותק לחלוטין מעבודת המקדש – במיקומו, במשתתפיו, במבצעיו, ובפעילויות המתבצעות בו . ניתוק זה מתבטא במה שיש בטקס ובמה שאין בו . אף שהמועד, ראש החודש השביעי, כלול בלוח המועדים שבתורה, אין בטקס הקרבת קורבנות, אפילו לא זבחים הנאכלים ...
אל הספר