ד. ההשקפה הכרונולוגית של הספר ותבניתו החיבורית

] 9 ] ד . ההשקפה הכרונולוגית של הספר ותבניתו החיבורית ממקורות חוץ מקראיים . שני עניינים אלה, תבנית הספר והתפיסה הכרונולוגית שלו, קשורים זה בזה, ובראייתם במשותף מתקבלת תשובה ראויה לשתי השאלות כאחד . עו"נ מציג את תקופת שיבת-ציון כמורכבת משתי תקופות משנה : ( 1 ) תקופת בניין המקדש, שראשיתה בשנה הראשונה לכורש ( עז' א, א ) וסופה בשנה השישית לדריוש ( עז' ו, טו ) ; ( 2 ) תקופת הפעילות של עזרא ונחמיה, שראשיתה בשנה השביעית לארתחשסתא ( עז' ז, ז ) , וסופה בשנת 33 למלכותו ( נחמ' יג, ו ) . הנתונים הכרונולוגיים של תקופות אלה והשוואתם לכרונולוגיה המוסכמת של התקופה הפרסית ( ראו להלן עמ' 23 – 24 ) מאפשרים לקבוע במדויק את אורכן של התקופות הללו . התאריך הראשון "בשנת אחת לכורש מלך פרס" ( עז' א, א ) , הוא שנת 538 לפסה"נ לפי הכרונולוגיה המקובלת ; והתאריך השני, השלמת בניין המקדש "בשנת שש לדריוש" ( עז' ו, טו ) , הוא שנת 517 או 516 לפסה"נ ( על פי חישוב שנתו הראשונה של דריוש, 522 או 521 לפסה"נ ) . זו תקופה של 22 שנים, ימי דור אחד . התקופה השנייה מתחילה בשנה השביעית לארתחשסתא, שנת עלייתו של עזרא מבבל ( עז' ז, ז )...  אל הספר
עם עובד