ה. סיכום: הרמז כדרך חיים

260 | פרק שני יתר על כן, הקבלה מורה שהאדם מסוגל ליזום, להרבות ולהעצים את נקודות ההשקה שבין העולמות על ידי מעשיו ומכוח כוונותיו ולהשפיע על ידי כך בכל חלקי המציאות, הגלויים והסמויים . מתוך העיון והקריאה בכתביו, רי"ח מצטייר בעיניי כאדם המתהלך בתווך, במרחב שבין הגלוי לסמוי, על הציר שבין הרומז להרמז, בניסיון תמידי לגשר בין השניים, להדק את החוטים המחברים את העולמות . אמנם חלו תהפוכות במהלך חייו ( ראו בפרק הבא ) אבל נדמה לי שמאז דרשתו הראשונה מעוניין להשפיע 243 הוא בתוך קהילתו אבל בלי להתערות בה, הוא מעדיף להתבודד בחדר לימודו . מתמצא בסבכי החיים המעשיים, והמציאות הארצית חשובה בעיניו, כפי שמעידים תשובותיו ההלכתיות, המשלים והמעשיות שהוא נהג לספר, ועם זאת הוא ממקם את שאיפותיו ואת תכלית כל העשייה הדתית-רוחנית שלו ושל שומעי לקחו בעולמות העליונים דווקא, לייחד קבה"ו ולא בתיקון העולם הזה . בהנהגתו את קהילת בגדד הוא נראה כמתבדל ופרוש המגיח לדרוש דרשה או להביע עמדה בענייני הקהל, בין אם הוא נשאל על כך ובין אם לאו, אבל לעולם לא כנושא תפקיד רשמי או כלוקח אחריות קבועה על תחום מסוים בחיי הקהילה . יחד עם החש...  אל הספר
תבונות