העיר הפלסטינית הנעדרת בישראל: על חורבן, זיכרון, השכחה ומגדר

394 מנאר חסן הקיימים עברו שינוי בעקבות תהליכי העיור והחילון המואצים שהתרחשו ( ראו 70 2011, Hasan and Ayalon ) . במקביל לכל אלה הביאו תהליכי העיור לצמיחתם של יחסים וזיקות חברתיות חדשות במגוון תחומים, לרבות בתחום המגדרי, שמילא תפקיד חשוב בהתפתחות האורבנית . כמו איריס אגמון, שהמשפחה בערים יפו וחיפה בסוף התקופה העות'מאנית שימשה במחקרה אבן בוחן ויחידת ניתוח לבחינת תהליכי השינוי בחברה הפלסטינית בתקופה זו ( 2006 Agmon ) , כך בחרתי אני להשתמש בשינויים המגדריים כאבן בוחן ויחידת ניתוח של השינויים האורבניים שהתרחשו בחברה הפלסטינית מסוף התקופה העות'מאנית ועד סיום המנדט הבריטי, ערב השבר הגדול שהמיט חורבן על החברה הפלסטינית ועל עריה . עם הזמן הלכה וגברה נוכחותן של נשים במרחבים הציבוריים השונים . נוכחות מוגברת זו הביאה לשינויים מגדריים חשובים ומשמעותיים ואופציות חדשות נפתחו בפניהן ( ראו חסן 2009 ) . בין המרחבים הציבורים שבלטה בהם נוכחות של נשים, רווקות ונשואות כאחת, ניתן לציין את מרחבי הפנאי והתרבות ( ראו 70 2011, Hasan and Ayalon ) , כמו הגנים הציבוריים הרבים שהוקמו בעכו, בטבריה, בחיפה וביפו ; את חו...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד