בין 'משיכת הקצה' ל'רעשים וכלי בית' הערות למבנה־העומק התמאטי של שירת מירון איזקסון

[ 115 ] בין ' משיכת הקצה' ל - ' רעשים וכלי בית' השיר בנוי על מצב של ניגודים : הפחד למות והפחד להמית, היראה להיהרג והחרדה להרוג אחרים . לכאורה זו סיטואציה חד-פעמית של מקום וזמן, כמו זו של יעקב החוזר ארצה והחרד מהפגישה עם עשו ; אולם מהמשך השיר מתברר שחרדה זו ממשיכה ללוות אותו גם בהמשך חייו, לאחר הירידה מההר : המתח בין התשוקה ל"גן גדול לבד בו שהיתי וזה עולמי" לבין החשש "מכל מראה המתקרב כל העת / ומבקש לכסות על עיני" . גורלו הוא על פי שיר זה, כגורל יעקב שנקרע כל העת בין שני קטבים מנוגדים . לא מקרה הוא לפיכך, שמחזור השירים המרכזי של הספר עת לבקש , נקרא 'מחזור העתים', והוא נבנה על פי צמדי הניגודים המופיעים בפרק ג' של 'קהלת' : "עת ללדת ועת למות, עת לטעת ועת לעקור נטוע [ . . . ] , עת לבקש ועת לאבד, עת לשמור ועת להשליך [ . . . ] עת לאהוב ועת לשנוא, עת מלחמה ועת שלום" ( ג, פס' ב-ח ) . אבל בעוד קהלת מציג ניגודים ברורים וחד משמעיים של הפכים, הניגודים ב"מחזור העתים" של איזקסון הרבה יותר סבוכים, הרבה פחות חד-משמעיים, ופחות ניתנים להיצבע בצבעים 2 ברורים . נתבונן, לדוגמא, בצמד השירים 'עת לבקש' ו'עת לאב...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

הקיבוץ המאוחד