פרק שמיני: מורשת היהדות

912 תוספות — פואטיקה : מורשה ותמורה אם מרכיביה של האידיאה הטהורה נטולים מתוּמתו של בית אבא-אימא, או שמא נוצר פסיפס חדש, שהנאמנות שלו לעבר היא, לפחות בחלקהּ, מדומה . אפשר לתור ולמצוא אצל גרינברג התבטאויות המלמדות על סטיות מדת 2 ההנחה בדבר קיומםאבות, סגידה לאש, השתחוויה לחמנים ולאשרות . 3 אולם, עם זאת,המשמעותי של גילויים קיצוניים אלה היא מוטעית מיסודה, 4 דומה, כי העיון במכלולאפשר על נקלה להצביע על חריגה מאמונת יראים . השירה של אצ"ג אינו יכול להתעלם מקו התפתחות בהגותו של המשורר . חורבן יהדות אירופה אף על פי שהוא משתזר בתפיסותיו המוקדמות של המשורר וכאילו מאמתן, משאיר את זעזועיו האידיאולוגיים . השירה לאחר מלחמת העולם השנייה, בעלת החותם ההגותי, מנסה להביא לידי הרמוניה עמוקה יותר בין המשורר ובין האמונה, במידה אם נוסחאות קודמות חרגו מגדר עיקריה . יתר על כן : גם הגרעין האמונתי היציב, שאינו בסוד שינוי, נתון בתבניות, שחותם של מזג אישי והשקפה לאומית בלתי-מתפשרת קובע להן סגוליוּת נבדלת . מצויים גם תחומי אמונה שבהם פורץ לו המשורר מסילות חדשות, מבלי שיהיה בהן יותר מאשר רמז בלבד למסורת מקובלת . ב . תח...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד