פרק שביעי: "הפעמונים"

892 תוספות — פואטיקה : מורשה ותמורה והמייחד . מן ההכרח לגלות את מקורות היניקה החבויים של השירה כדי לפענח את סוד הדמיון והניגוד כאחד . המתודה האינדוקטיבית, הבוחנת מתוך תשומת לב יתרה את הדוגמה הבודדת תחילה, ורק לאחר מכן מבקשת להגיע למסקנות כוללות, תיטיב לשרת את המטרה האמורה . דווקא משום שעניין לנו במשוררים גדולים, ששירתם עמוקה, ססגונית ומרובת-פנים, מוטב להתנהל לפי תמרורי-דרך בולטים . החיפוש אחר הנתיבה השלמה, ראשיתה וסופה יוקלו על ידי ההתעכבות בתחנות בודדות . נציג אפוא שתי תחנות, שני שירים זה לעומת זה, מבלי לשכוח בעת הדיון בהם את שייכותם למעגלים רחבים יותר של שירים, קרובים ורחוקים . הַפַּעֲמוֹנִים / שאול טשרניחובסקי אֶל רַעַם פַּעֲמוֹנִים — קוֹל קוֹרֵא לְדָם . בָּם-בָּם ! בָּם-בָּם ! בָּם-בָּם ! — הָבְקְעָה הָעִיר ! הַיְדַּמַקִּים הִכְרִיעוּ לַטֶּבַח הַקְּהִלָּה — הָעָם נָשָׂא הַבִּזָּה בְּשַׂקִּים . יוֹמַיִם הִתְגּוֹלְלוּהַפְּגָרִים בָּעִיר, בַּשְּׁלִישִׁי הִשְׁלִיכוּם הַבּוֹרָה ; וַיְחַלְּלוּהַמִּקְדָּשׁ ( בְּצוֹאַת-חֲזִיר טִמְּאוּכָל סִפְרֵי-הַתּוֹרָה ) , וּמִגְדָּל לוֹ בָנוּ לָבָן וָר...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד