870 תוספות — פואטיקה : מורשה ותמורה וגואלים, לשיח ולשיג שמקיימת שירת גרינברג עם ישו ועם שבתי-צבי יצאו מוניטין בשל ההעזה והחידוש שבו . שירה זו, הזירה של דברי הימים ותולדות הרוח בשלמותה, גלויה ופרושׂה לפניה והריהי מעתיקה הימנה גיבורים בלי הרף . נלווית לכך נטייה חזקה להאנשה המולידה אף היא דיוקנאות ממקום 3 ההיסטוריה עצמה, המגור,שלא ציפּינו להם . האלוהים מופיע בקול ובדמות . 4 ואם לא רומא, ירושלים, עשויים להופיע מומחשים ומעוצבים כבשר ודם . די בכך יודעת השירה שלפנינו לבדות דמויות דוגמת לצעם ( לאמור בדחן העם ) , זעמיאל, והיא מעמידה לרשותה שר, שליחים ומלאכים כמו שר 5 מעל לכול באה הדמות גשם, שדמיון המשורר עיצבם והציגם כישות חיה . העצמית של האני-השר ומתעצבת כדיוקן שהשיר מתבונן בו ממרחק . נמצא שגם האני מיתוֹסף למסע הדמויות כאחת מהן . לאני אף בני לוויה מרובים 6 שאינם אלא בבוּאות והשתקפויות שלו כמו יוסף-מכאוב-יוסף-דעת . מצד אחד ספק רב אם נוכל לצייר לעצמנו בשלמות, ולוּגם דמות אחת, מתוך פנתיאון עשיר ורב מידות זה, שדומה שאין כמעט דמות ראויה לשמה שלא זכתה להסתופף בו . אפילו האני-השר, אם נבוא לשפוט אותו ...
אל הספר