פרק רביעי : הגוונים שבמכלול 823 לריתמוס, ברור כי המשורר דבק בטורים מתחלפים באורכם : "שירי הגברות העולה", מכאן, "חזון אחד הלגיונות", "אזור מגן ונאום בן הדם", משם . אורך הטור משנה בהכרח את הארשׁת הריתמית גם כאשר מחלק המשורר את טוריו ליחידות ריתמיות בעלות גדלים קבועים, "רגליים", או "לבֵנים" . גם באשר לחריזה תבלוטנה נטיות שונות, מתחלפות, המתבטאות בשינוי רציפות החריזה, מידת העקביות והסדירות בשימוש בה . מפתיעות התמורות ביחס לאורך השירים, מספר הטורים בבתים וכן הדפוס המבני הכולל שבהם מופיע השיר כבודד או כחוליה במחרוזת . אף המחרוזות עצמן בעלות גדלים שונים ואופני צירוף נבדלים . ניתן לסכם ולומר, כי בעוד שמִן הצד ההשקפתי והמוטיבי וכן מן הצד הפיגורטיבי בולטת הנטייה לאחדות, הרי שמִן הצד הצורני הטהור : משקל הבית, חרוז, תבנית-חוץ של שיר, גוברת ידן של התמורה ושל ההשתנוּת . דומה כי ניתן למצוא נקודת תצפית נוספת לבחינת הגוונים הקבועים בשירה שלפנינו תוך התבוננות בשלושה מרכיבים אדנותיים המופיעים בה : האני, המטאפיסי והפיסי . האני הוא הקושר את השיר לביוגרפיה האישית, לתפיסתו הפואטית המופיעה כתוכן בשיר, לחובת ה...
אל הספר