פרק שלישי: נצח ירושלים, סופיות האדם

796 תוספות — פואטיקה : מורשה ותמורה גבולות, שהאני המאמין שלו הופך לקנה-מידה לבחינת אמונות ודעות ולהתייצבות אישית סגולית, בכל כוח ההבעה, מול הבעיות של האומה . האקספרסיוניזם, אף על פי שהוגדר על ידי המשורר כנבואי לכל דבר, הוא מכשיר שהמשורר נדרש לו בהתאם לטיב רעיונותיו . כשם שהוא פונה לסימטרייה, חרוז, משקל וטור קצר לפי הצורה, כך הוא נוהג בתחום של הז׳אנרים האירופיים שאותם דחה מכול וכול . הבלדה היא ז׳אנר נאות לבחינת ערכים נכספים של המשורר, זיקתם לחיי הפרט והכלל, לנצח ירושלים, ירושלים של מעלה המתלכדת עם ירושלים של מטה, ואפסות חיי האדם כפי שהיא מתגלה לעת קבורה ומוות . הכיסופים במעלתם הגבוהה, הבאים לבטל גבולות של צמצום ולקונן על המוגבל והמעכב בכל מקום שהוא מתגלה, מצויים בכל פינה ופינה בשירי אצ״ג . הם מגיעים לפסגות בבלדה . המניפסט הפיוטי "עד גבהות הכיסופים" מסביר מדוע הבלדה היא זו שזכתה למעמד מיוחד, על אף שייכותה לז׳אנרים אירופיים, שבעל "כלפי תשעים ותשעה" יצא להילחם בהם מלחמת חָרמה . ההתייחסות לבלדות שכּתב אורי צבי גרינברג מן הראוי שתתבסס על שירים שכותבן מצא לנכון להכתירן במפורש בכינוי בלדה . מס...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד