פרק ראשון : ביאליק וטשרניחובסקי : שגב ויופי 575 עִם זִיו חַכְלִיל צְפִירָה בִּרְסִיסֵי-הַטָּל — הִשְׁבַּעְתִּים בְּעֵינַיִךְלָשָׁבֶת . שם, עמ' 16 אכן, כאשר שר טשרניחובסקי אל האהובה הבלתי מושגת, או מושגת למחצה ( ״שירים לאילאיל", עמ׳ 318 - 330 ) הוא מגייס למערכת דימוייו תמונות שגב . הַהִזְעִיק הַיָּם חַיּוֹת-בְּרֵאשִׁית מְנֻדּוֹת בְּאַפְסֵי-מֶרְחַקִּים, אוֹשָׁרְקָה הָרוּחַלְמִפְלָצוֹת מֵחֶבְיוֹן לֵב תְּהוֹמוֹת-מַחֲשַׁכִּים, שם, עמ' 321 18 ועם זאת אבל, כמו הכינוי אילאיל עצמו, שיש בו רמז לבלתי מושג 19 כך גם תמונות השיר מתחלפות . הים מתהפּך לדמויותלקרוב ולמוחש ראשים בעלי קווּצות ומחלפות . סוּפת הים מתהפּכת לסופות פרחים שבלב . ״סופות כוכביות בלבבי״ ( עמ׳ 323 ) . האישה הנכבשת והחופשייה מומשלת ל״ניצוץ פליט-אש", ל״אפרֹח קַן-סיס״ ( עמ׳ 329 ) . אם בדיוקן האהובה, הנתונה ואינה נתונה לשלטון האהוב כך, הרי בשירים המציירים את ניצחון האוהב, על אחת כמה וכמה . סיפור האהבה אצל טשרניחובסקי, כמו בשיר "ברוח דמיוני אני יצרתיךְ", משמש לעתים בבוּאה למעשה האמנות . מאחר שזה האחרון הוא כיבוש הוויה מתפרצת לתוך תבנית...
אל הספר