550 תוספות — פואטיקה : מורשה ותמורה בתרס״ט נערך הביקור ביישוב השרוי במשבר, והרושם המכאיב מן הזלזל, היישוב שאינו יכול לעמוד על רגליו, מצא דרכו לדימויים המפורטים . הוא מוסיף על כך את סיפורו של ביאליק עצמו, כפי שסיפר לפיכמן . פעם נסע בטראם וראה ענף שבור נתלה מעֵבר לגדר . מיד נצנץ לו החרוז הראשון . הוציא פנקס ורשם בעיפרון בעת הנסיעה את כל השיר בהיעלם אחד . כפי שנרשם השיר בקרון כך פורסם, מבלי לשנות בו דבר, ב״השילוח״ . גם התייחסויות מאוחרות יותר לשיר — של קורצווייל, ובאופן מפורט יותר של עדי צמח — מעמיקות להסתכל בתווי הזיהוי של ה״אני" הנשקף בשיר בהופעתו הייחודית ובהצטרפו לזלזל, להיות עִמו לאחד . אולם דומה שיש מקום להתייחס אל השיר לאו דווקא מן הצד הפרסונלי שלו בלבד, אלא גם מתוך עיקוב מיוחד אחר יסודותיו הבינאישיים . נראה כי דרך היסודות הטרנס-פרסונליים, אלה המפקיעים את השיר מרישומן של חוויות המעוגנות בזמן ובמקום ומרישומו של דיוקן אחד מוגדר, ניתן גם-כן לעמוד על סוד עָצמתה של יצירת מופת זו . ב . הזלזל בבבוּאה השיר כתוב אמנם כאילו הוא מבקש להגיע אל הזיהוי העצמי : "כה ישן אנוכי", אבל בל נשכח כי ההלי...
אל הספר