30 תוספות — פואטיקה : מורשה ותמורה אם יש לה סמך מן המקרא או דברי חכמים, שלא דיבר הקדוש-ברוך-הוא עם אבותינו אלא בלשון תורה שבכתב ולא כרת עמנו ברית אלא על תורה שבעל-פה . הגביה עצמו מכיסאו ופתח חומש וקרא את פרשת העקידה . יראי השם אם בא בליבם דבר של תורה פונים למקום חיותו . לאחר שראה את כל הפרשה תלה את עיניו והביט כנגדו, ראה אפרו של יצחק כשהוא מוטל על גבי המזבח . נתעלה קולמוסו וישב בין אצבעותיו ונטה כלפי הנייר . פשט את ידו לקולמוסו והתחיל שופע חרוזים קדושים ונוראים מעניינה של העקידה, כפי שכתוב בתורה ונדרש במדרשות . כך היה יושב וחורז כמשוררי הקודש שעוקדים אם ליבם בשיריהם ליראתו, יתברך, עד שחרז כל פרשת העקידה בחרוזים נוראים ונפלאים . נסתכל מר ריבי צדקיה בעקידה שעשה דרך פיוט ומצאה ראויה שתיאמר לפני הקדוש-ברוך-הוא ביום טוב שני של 'ראש השנה' . " ( ש"י עגנון, "לפי הצער שכר" ) . ההסתמכות על מקורות של קודש באה להקנות למבע האישי מעמד של עדות, היוצאת מרשות היחיד, וראויה, ואף מחויבת, לצאת לרשות הרבים . היצירה הפיוטית בזכות המקור שממנו היא שואבת את השראתה, כל הכתוב בה, אינו בגדר של סברה או הנחה, אלא ה...
אל הספר