126 | נתערב שתצליחו כמה שניות, כנראה מתוך אי - נוחות הולך וגובר, אמרה זיווה בקול : "אני חושבת כמוה" והצביעה על חווה שישבה לידה . כל הבנות התחילו לצחוק, משום שחווה אמרה כמה רגעים לפני כן שהיא רוצה שבסדנאות הבאות יאפשרו לה לעשן, כי כך היא מתרכזת טוב יותר . מה שהצחיק את כולן היה הפער בין האמירה של חווה לאופייה של זיווה . לא זאת בלבד שזיווה אינה מעשנת, היא סובלת יותר מהאחרות מריח הסיגריות . כשזיווה הבינה מה קרה, היא חשה מבוכה עזה . חלפו עוד כמה שניות ארוכות עד שהיא הצליחה להצטרף לגל הצחוק של חברותיה . עם זאת אין לאפשר לצחוק להסוות את תחושת המצוקה שחשה זיווה, ולא ניתן לצמצם את האקלים הקבוצתי שגרם לה לחשוב שהיא צריכה לעמוד בסטנדרט כלשהו . תחושת הלחץ שחשה כשהייתה עסוקה במחשבות מה תגיד כשיגיע תורה היא שמנעה ממנה כנראה להקשיב למה שנאמר לפניה . האפשרות להפעיל תגובה אוטומטית מתוך חוויית דוחק מציגה את הפער בין מיקומה העכשווי של זיווה מול מיקומה העכשווי של גאולה - שתיהן שייכות לקהילה אתיופית, חיות במיעוט משאבים עם אם שמתביישת לבקש עזרה . ההבדל הוא שהאחת ( גאולה ) יוזמת ברגע מסוים סיטואציה פרואקטיבי...
אל הספר