חמישה עקרונות להנחיה דינמית, מודעת וערנית

114 | נתערב שתצליחו ולקדם מיומנויות שבאמצעותן המשתתפות יוכלו לזהות, לבחון ולהכיר קשרים ולהיחשף להגדרות חדשות ומגוונות . עצם תהליך החיבור הזה - המתמודד עם כל נתק אפשרי שבין הנערה ובין מרכיבי זהויותיה ( כולל מורשתה ומוצאה ) , בינה ובין קולה וסיפורה, בינה ובין ה״אחרות״ - הוא ערעור על הניסיון של השיח המקובל, שמטרתו לפצל ולהפריד . פיצולים כאלו עלולים לבוא לידי ביטוי בקלות גם בתוכנית אם תחסר למנחה מודעות וערנות לאפשרות זו . כאשר המשתתפות חוות את הקשר הרחב לסיפור שלהן, ובתוך כך לשפה שלהן ולנקודת המבט שלהן, נפתחת עבורן האפשרות לראות גם את השונה מהן . הן עשויות להתבונן בתהליך לא רק דרך עדשה המחייבת אותן לחוות אותו כמאיים, ולפיכך להתגונן מפניו ; מנקודה כזאת קל להן יותר לקשור בין "האני הפרטי" ל"אנחנו", ובין האישי לבין הפוליטי - חברתי - ביקורתי ; מנקודה כזאת יש אפשרות לבחון מחדש את מה שנתפס כ"טבעי", "ברור מאליו" ו"קבוע" ככזה הנוטה לשרת את יחסי הכוח . להחזיק בחוטים כדי לא ליפול בחורים יצירת קשרים ברוח סולידרית ותומכת מלמדת את המשתתפות לצאת מתוך חוויה של מוגבלות ( הנשענת על התחושה של "זה מה שיש לי" ...  אל הספר
מכון מופ"ת