פרק חמישי : מה לא לעשות, ובעיקר מה כן ! | 109 מ"כבליהן", להודות על העזרה ולרצות את ה"מצילות" ; מקום שאינו מאלץ אותן לעמוד בדרישות מסוימות ולנכס לעצמן משאבים מוגדרים . מדובר במרחב המזמין כל אחת לחשוף את ה"סיפור שלה" בקצב שלה, כדי להכיר ולזהות צרכים, מטרות ורצונות הנגזרים מניסיונה ומנקודת המבט הייחודית שלה . רק כך, אם וכאשר תהיה למשתתפת הזדמנות להתנסות, עשוי לבוא השינוי המיוחל . אולם אם הנערה תחווה את התנאים כמערערים את חוויית השייכות שלה או את תחושת הערך שלה, היא תשוב ותגיב בהימנעות כהרגלה כדי לחסוך מעצמה את טעמה של חוויה שלילית נוספת . כמי שמשאביה חלקיים, הנערה צפויה להפעיל התנגדות אימפולסיבית שתסייע לה להשתחרר לאלתר מתחושת כאב . התנגדות כזאת תחלץ אותה אומנם מהכאב הרגעי, אך לא באמת תשפר את מצבה, ולכן תגובה כזאת מוגדרת כהתנגדות משמרת מצב קיים . התנגדות כזאת מעכבת סוג אחר של התנגדות, התנגדות מאפשרת שינוי, ולפיה המשתתפות עשויות לשאוב כוח מתחושת ה"יחד", לזהות בסיפורים האחת של האחרת את המשותף והמבחין, להישען על תחושת שיתוף בקהילה לומדת ביחד תוך כדי גילויי הבנה הדדית לחסמים החברתיים המורכבים...
אל הספר