94 | נתערב שתצליחו בעניין לא מנע ממני להמשיך לחשוב מדוע לתוכניות מתערבות אין בדרך כלל מנדט לחרוג ממטרותיהן ( אזרחי ואחרים, 2011 ) או להצטייד בתקציב נלווה שיכול לעזור לסייע בדיוק לצורכי הווה יום - יומיים ונחוצים כמו רכישת משקפיים . כשכתבתי את הפרשנות בעבודת הדוקטורט שלי, תהיתי איך ייתכן שגם לאחר השתתפות בסדנה לא פנתה דבורה, וכנראה אף חששה, לבקש עזרה . המקום שבו התקיימה הסדנה אמור לכאורה להיות המרחב הבטוח עבורה . כיצד אפוא היא חוששת שגם כאן שוב יתייגו אותה כ"אתיופית נזקקת", כמי שדורשת כל הזמן משאבי תמיכה מגוונים ? הסקתי שזו החמצה גדולה של הסדנה . בקריאה נוספת הבנתי שההחמצה העיקרית אינה טמונה רק במצוקה האילמת של דבורה, אלא בעצם העובדה שהיא המשיכה לדבוק ( גם לאחר הסדנה ) במסר שהפנימה, במאפיין המתייג הזהותי הדומיננטי שלה כאתיופית נזקקת . כחלק מפיתוח שאיפה תעסוקתית מטרת התוכנית הייתה לעודד נערות לזהות צורך, להציג אותו וללמוד לתת אמון בידי מי שיש בידו לסייע כדי שאפשר יהיה לאתר יחד דרכים אפשריות לרתום משאבים רלוונטיים לצורך מתן מענה . על כן העובדה שדבורה - גם במרחב של "הבית החם", שלכאורה נחווה...
אל הספר