340 ז'ולייט חסין א . על משנתו האסתטית של ברוך קורצווייל : פואטיקה, שפה ותרבות ברוך קורצווייל היה לדליה רביקוביץ מורה הוראה ואב רוחני, שעודד אותה בראשית צעדיה כמשוררת . במאמר שפרסם לרגל הופעת ספרה אהבת תפוח הזהב ב – 1959 ושנכלל לאחר מכן בקובץ המאמרים חיפוש הספרות הישראלית , ניסה קורצווייל להוכיח את האיכות הסגולית של שירתה : בשעת נסיעת תגליותיה השיריות, דרך שדמות החלומות הנועזים והשרירותיים, נאחז רצונה האינטלקטואלי של דליה ביד תקיפה בהגה של עגלת דמיונה . באינטנסיביות שאינה נופלת מדבקותה בתנופה האמוציונלית, המולידה את שיריה, היא שקודה על מלאכת השיר, על ניצול כל האפקטים האפשריים ( קורצווייל [ 1959 ] 1982 בקובץ זה ) . ברשימה שפרסם לרגל צאת ספרה השני, חורף קשה , ב – 1965 ( וגם היא נכללה אחר – כך ב חיפוש הספרות הישראלית ) , הדגיש קורצווייל שוב את כשרונה במלאכת השיר : ייחודה דווקא במזיגה הבלתי – רגילה של ספונטניות עם ״עשייה״ . [ . . . ] די לה להישמע לצו הפנימי של מנגינתה, כדי להגיע לקשרים הדוקים ביותר עם המסורת הלשונית של עמה ועם הדיבור החי המתחדש בחיי יום – יום . [ . . . ] לדליה רביקוביץ הרשו...
אל הספר