שאלות לעיון

פרקי ברכות – מרבדי משנה 104 שהוא טעון ברכה לפניו ולאחריו, מיכן היה רבי עקיבאמלמד—הילולים אדם כלום קודם שיברךאומר לא יטעום . ( קדושים פרשה ג ט, מהד' ווייס צ ע"בתורת כהנים ) במה שונה תפיסת חובת הברכה בספרא מתפיסת התוספתא ? "ואכלת ושבעת וברכתשחובת ברכת הנהנין נלמדת מהפסוקהתוספתא מציעה . ה את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך", הפסוק שממנו נלמדה חובת ברכת המזון : מניין כשם שאתה מברך לאחריו כך מברך לפניו ? תלמוד לומר : 'אשר נתן . ( ,32 מהד' ליברמן עמ' ) פ"ו ה"אמשעה שנתן לך—לך' במה שונה היחס בין ברכת המזון לברכת הנהנין על פי התוספתא כאן, מהיחס 27 בין שתי הברכות האלו לפי המשנה, כפי שהוצגו הדברים בדיון ? על האמירה "אסור לאדם שיהנה מן העולם הזה 28 ולת ראיהעהראי"ה קוק כתב ב . ו בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל" : האיסור הוא מצד העדר הכרת הטובה, שהיא יסוד של עבודת השם יתברך, על כן אסור לאדם שיהנה בלא ברכה, אבל יש עוד לדעת, שכל ההנאות האשר - שמשמות להנאתרק בהיותן מתעודתןשבעולם ממלאות את ומשתמש בהן רקהמוסרית, שהיא דעת אלהים בארץ, והנהנה בלא ברכה, לתעודת הנאתו החומרית, הוא מחליף את תעוד...  אל הספר
תבונות