ג. חלק II (משניות ה-ח) — מילה מנחה: 'מזון' (7 פעמים)

ברכות פרק ו 99 אםשאחד מברך למען כולם, זאת בתנאי שהאוכלים מסבים ולא רק יושבים, ובתנאי ש הוא לא הובא לפניהם באמצע גוף הסעודה, "לפי שבתוך המזון אין כולם—שתו יין 19 שותים יין כאחד, אלא זה אוכל וזה שותה, ואין קביעוּת לשתיית יין" . מדוע מ"ו, העוסקת באחדותם של האוכלים, מפסיקה בין שתי המשניות העוסקות 20 כות זו לזו כי הן עוסקות בסעודהו סמו - בזיקה בין הדברים הנאכלים ? נראה שמשניות ה ובהן מופיעה מילת המפתח 'המזון' בצירופים : "לפני המזון", "לאחר המזון" ו"בתוך כן אין בכך קביעת סעודה,פיעלהמזון" . מ"ז מלמדת שייתכן שאדם אוכל לחם ואף במקרה שאכילת הלחם טפלה לאכילת המליח, שזהו מאכל שאין קובעים עליו סעודה . זו משמשת מעין נספח הן למ"ה הן למ"ו, כפי שנראה בטבלה הבאה : משנה מ"זמ"ומ"ה ופוטר את הפתלא פטר את הפת יין . . . להםבא מליחהביאו לו את המוגמרמביאיןשאין כמו מ"ה אף מ"ז עוסקת בשאלה מתי הברכה על הלחם פוטרת את המאכלים הבאים עמו, רים שככל הנראה אינם חלק אינטגרלי מהסעודה . וכמו מ"ו אף מ"ז עוסקת בהבאת דב העמדת מ"ז בסוף הקובץ הזה עשויה ללמד כי לא תמיד יש התאמה בין 'עיקר וטפל' לבין —להבדיל ממ"ו—ובמשנה זו 21 ה'סעו...  אל הספר
תבונות