פרקי ברכות – מרבדי משנה 48 האדם על גופו בתור 'אות' המעיד על שייכותו הבלעדית לה', ואלה הוגבלו אפוא לבני חורין בעלי מעמד עצמאי, ולא הוטלו על נשים הכפופות לבעליהן ועל עבדים ניהם . המשועבדים לאדו לפי כיוון החשיבה הזה יש לבחון מדוע נשים ועבדים חייבים במצוות התפילה, המזוזה וברכת המזון . כנראה שההלכה לא החשיבה אותן כמצוות של קבלת מלכות שמיים, ואף כאן ניתן להציע סיבות שונות לכך . אפשר לומר שאין בקיום מצוות אלו מחייבות גם את מי שנחשב 'שייך' לאדםהצהרת 'שייכות' למלכות שמיים, ולכן הן מסוים . אפשר לגשת להבחנה בין המצוות במ"ג גם מכיוונים נוספים : מצוות השייכות למגזר הציבורי לעומת מצוות השייכות לבית או לאדם הפרטי ; מצוות בעלות צביון רוחני ; ועוד . לא נוכל להרחיב - ריטואלי לעומת מצוות המתמקדות בתוכן פנימי - טקסי אן בסוגיות אלה, אך בפרקים הבאים ניוודע להבדלים בתחומים האלה בין קריאת שמעכ מכאן לבין תפילה וברכת המזון משם . יהא אשר יהא שורש ההבחנה בין קריאת שמע ותפילין לבין תפילה, מזוזה וברכת המזון, נראה שיישום ההבחנה אצל נשים עבדים וקטנים מקורו בכפיפותם החברתית . יתן להציע בבחינת שמא ואולי נקודת חיבור רעי...
אל הספר