ד. משניות רבן גמליאל

פרקי ברכות – מרבדי משנה 34 בלבד, ושמא פעלו כאן שיקולים מנמוטכניים ) מגמת המשנה לסייע לזיכרון ולשינון בעל בד ? פה ( בל אך עיון מעמיק יגלה כי בכל שלושת המקרים רבן גמליאל מסנגר על התנהלותו בטענה שיש להפריד בין הנורמה החיצונית, המחייבת את החברה כולה, לבין המשמעות הפנימית, הקשורה למקרה של היחיד . מבחינת הנורמה החיצונית והכללית, אין ראוי הפנימית האינדיבידואלית, חתן ש'קבלתלחתן לקרוא את שמע, אך מבחינת המשמעות מלכות שמיים' בוערת בעצמותיו מוכרח בעל כורחו לחרוג מכך ; אמנם אסור לאבל להתרחץ, אך לא נועדה נורמה זו אלא למנוע רחצה שמשמעה תענוג, ולא למנוע רחצה גופני של איסטניס ; לפי הנורמה אין מקבלים תנחומים על העבדים, אך - שהיא כורח נפשי משמעות העניין היא ההערכה השלילית לאישיותם של רוב העבדים, מה שאין כן באישיותו של עבדו המיוחד של רבן גמליאל, טבי . אף המשניות המרכיבות את גוף הפרק התמודדו עם שתי השאלות המרכזיות הנבחנות במקבץ הסיפורים על רבן גמליאל : הזיקה בין המעשה החיצוני ) דיני הקריאה ( עות הפנימית ) כוונת הלב, קבלת מלכות שמיים ( , והזיקה בין היחיד המקיים אתלמשמ המצווה לסביבתו החברתית . שלוש המשניות ש...  אל הספר
תבונות