פרקי ברכות – מרבדי משנה 20 משנה האחרונה בפרק,המשמעות הסמלית של יום ולילה העולה מתוך ניתוחה של ה משתמעת גם ממשנת הפתיחה . במשנה זו רבים מהזמנים הקשורים לקריאת שמע מבוססים על הפעילות הדתית בבית המקדש, כדלהלן : הזמן המוקדם ביותר שבו מותר לקרוא שמע מזוהה עם הזמן שכוהנים שנטהרו 12 . מתחילים לאכול את התרומה הקדושה ן האחרון לקריאת שמע עם סוף האשמורה הראשונהרבי אליעזר מזהה את הזמ . במקדש רבן גמליאל טוען שהגבלת זמן קריאת שמע עד חצות היא גזירה לכתחילה, ובהמשך מובאים תקדימים מדיני מקדש מובהקים כגון זמני הקטר חלבים 13 ואמורים ואכילת קרבנות, שהם מושגי מקדש מובהקים . מעולם המקדש במשנה העוסקת בקריאת שמע שלהשימוש החוזר ונשנה בדימויים הלילה אינו מקרי, שהרי המשנה נערכה במהלך אחד ה'לילות' הארוכים בהיסטוריה היהודית, כמאה ושלושים שנה אחרי חורבן המקדש . המחויבות הדתית שהתרכזה בעבר בפעילות בבית השכינה, עוברת כעת למוקד חדש, אל העיסוק המתמשך בדבר ה' . העיסוק המתמיד בתורה מעצב את חיי היומיום של האדם מישראל ומעניק לו תוכן ומשמעות, והוא משמש מענה רוחני ל'לילה' הגלותי ולסילוק השכינה מבית ה' . דומה שאין זה מקרה שהפ...
אל הספר