כתיבת השכול של דויד גרוסמן

מיכאל גלוזמן 350 חלקו הראשון של המאמר מתאר את נסיבות מותו של אורי, את התגובה הציבורית למותו ואת מה שכינה גרוסמן 'תיבת התהודה של המציאות' שהשפיעה על הנוסח הסופי של אשה בורחת מבשורה . כזכור, עם הופעת הרומן כתב גרוסמן : 'לאחר תום ה"שבעה" חזרתי אל הספר . רובו כבר היה כתוב . מה שהשתנה יותר מכול הוא תיבת התהודה של המציאות שנכתבה בה הגרסה האחרונה' . 4 אף שהרומן זכה לקריאות רבות ומגוונות, אותה 'תיבת תהודה של המציאות' לא זכתה עד כה לתיאור מפורט . חלק זה מתמקד בעמדותיו השונות של גרוסמן בנוגע למלחמה בפתיחתה ולקראת סיומה, בתגובה הציבורית הנסערת למותו של אורי ובהספד שנשא על קבר בנו . הטענה המוצגת במאמר היא כי אירועים אלו אינם חומרים 'חוץ-ספרותיים' גרדא, המשמשים רקע לדיון, אלא חלק מתהליך כתיבתו של הרומן ומסיפור התקבלותו . חלקו השני של המאמר עוסק ב'פואטיקה של החרדה' שעיצב גרוסמן ברומן ומציג את השתמעויותיה הנרטיביות והאידיאולוגיות ; ההזדהות העמוקה שעורר הרומן קשורה לפואטיקה זו, שצירפה את חרדותיה של הגיבורה ושל דמויות אחרות ברומן לחרדות הקיומיות הקולקטיביות הרווחות במציאות הישראלית . החלק השלישי מתמקד ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב