כוריאוטראומה: פואטיקת האָבדנים ביצירות המחול של יהודית ארנון ושל רמי באר

ליאורה בינג- היידקר 296 עשויה אפוא להציל את הלכוד במבוך מן המרחב הבולעני, אולם ספק אם החזרתיות הכפייתית, המשתחזרת במחול בלשונה של הכוריאוטראומה, אינה מעידה על כישלונו של אורפאוס דווקא, כֶּשל הניסיון להיתלות באותה אחיזה . בחקר התרבות היחלצותו של תזאוס מן המבוך מייצגת סיפור חניכה קלאסי, שכן המוצָא שמזַמן המבוך לאדם האבוד הוא ביסודו של דבר מפגש עם עצמו והתגברות על החלקים המשסעים את האני מבפנים ומונעים את שלמותו כאדם בוגר . It’s me who makes the peace in me מצהיר ג'יימס בלייק בפתח השיר ומכונן את עצמו כסובייקט של פעולתו בשפה, ברוח המשגתו של הבלשן אמיל בנווניסט ( Benveniste ) : 'אני' הוא זה שאומר 'אני' . 77 גם באר מכונן את עצמו כסובייקט בשפת הריקוד . עם זאת, קשה שלא לשמוע במילה המושרת peace ( שמשמעה כאן 'השכנת שלום פנימית, השלמה' ) גם את היפוכה : piece במובן 'שבר' ; חלק מן השלם . 'חלב אם', כהדהוד מאוחר לסיפור החניכה החוזר ומציף את המספר לאחר מות ההורים, עוסק אפוא שוב בניסיון הקדום להיחלץ מן המבוך ולהגדיר את עצמו כבעליו של הנרטיב האישי באמצעים כוריאוגרפיים . כמו בסיפור החניכה של סוס העץ מיכאל...  אל הספר