השכלה גבוהה לישראל השנייה 11 הראשון שלו . 10 החלק המסכם יצביע על התמורות שהתחוללו לאחר עזיבתו של ליפסון, בכללן אימוץ דגם שאינו נמצא בקונפליקט עם אוניברסיטאות המחקר . סוף שנות השישים : פערים עדתיים ולחצים להרחבת ההשכלה הגבוהה מהמחקר הסוציולוגי עולה כי עד שנות השבעים השפיעה מערכת החינוך התיכונית והאקדמית במידה הולכת וגוברת על מיקומן המעמדי של שתי הקבוצות, האשכנזית והמזרחית, על הניעות החברתית הבין-דורית שלהן, וכן על יצירתם ועל קיבועם של שסעים חופפים ונוקשים בין מעמד ועדה . 11 באמצע שנות השמונים קבע הסוציולוג אפרים יער בפשטות כי מהקמתה של המדינה היה 'מעמדם של המזרחיים יוצאי אסיה ואפריקה נחות, בדרך-כלל, ממעמדם של האשכנזים יוצאי אירופה ואמריקה' . 12 אחד ההסברים העיקריים לכך היה רמת ההשכלה של המזרחים, שהייתה נמוכה במידה ניכרת מזו של האשכנזים . כך למשל בשנת 1979 היה שיעור הזכאים לתעודת בגרות מקרב הנוער המזרחי 15 אחוזים, ואילו מקרב האשכנזים באותו שנתון — כ- 45 אחוזים ; 13 באוניברסיטאות היה ייצוגם של המזרחים דומה : בשנת 1983 היה משקלם היחסי של הסטודנטים המזרחים במוסדות האקדמיים 18 אחוזים, אף ששי...
אל הספר