פרק שני: "כעלה הריק" — ראשיתו של שיח הילדוּת בסיפורת העברית

נק : א : יאמונניאיק : : מאהאקב : נא נא : ראי : נאו אוי : ננק אינוק : א 73 עיצובו לחינוך ולחברה . הדימוי של הילד ללוח חלק, יותר משהציע התבוננות חדשה על הפרקים המוקדמים בחייו של אדם, הותיר אותו מרוקן . צריך היה הילד להמתין עד שיבוא רוסו ויעניק לו תפקיד מכונֵן בסיפור-העצמי . המהלך המורכב שחושפים וולף ואלריֶיס מאיר בעיית יסוד הטמונה בעצם ההֲשָׂחָה של הילד ושל הילדות : שהֲשָׂחַת הילדות היא בהכרח תוצר של הבניה תרבותית-חברתית, השלכה של האדם הבוגר על מושא שממוקם תמיד על גבול ההיעדר . וזאת בניגוד חריף לממשותה של הילדות עצמה, כמו גם לממשותם של ילדים . אין צורך לומר שהיו ילדים והיתה ילדות גם בתקופה שבין לוֹק לרוסו, אולם מה שאלריֶיס מראה הוא שלא היה להם ייצוג בשיח הפוליטי, החברתי והתרבותי . איפה ניצב גינצבורג ביחס להקשר אירופי זה של צמיחת שיח הילדות ? תפיסתו הבסיסית של גינצבורג את הילד והילדות היא משכילית בעיקרה . כלומר, היא יוצאת מהנחות היסוד הרציונליסטיות של הנאורות בדבר טיבן ותפקידן של שנות הילדות בעיצוב האדם הבוגר . במסגרת מחשבה זו הילד שוחרר, כאמור, מֵעֲרכים מוסריים וסמליים שיוחסו לו במחשבה ה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד