פרק רביעי 132 מן המילה הרוסית 'גוסודרסטבנוסט', שביטאה את אופייה הפורמלי-כללי של המדינה, כלומר את נפרדותה מן הקבוצות החברתיות והאתניות-לאומיות ומן ההייררכיות ויחסי הכוח בחברה ואת חובתה להעניק יחס אחיד לכלל האוכלוסייה . החתירה לביטוי האינטרס הכללי התבטאה גם במדיניות הממלכתית לאחר הקמת המדינה, למשל ברעיון ששירותים בסיסיים, כגון ביטחון והגנה פיזית, בריאות, עזרה סוציאלית, חינוך, עבודה ודיור, צריכים להינתן לכלל האוכלוסייה בצורה אוניברסלית והוגנת אם על ידי מוסדות ממלכתיים ואם בפיקוחם של מוסדות שכאלה . רעיון זה התגלה עוד במאבקים לפירוק המחתרות ולהקמת צבא עַם ממלכתי . הקמתו של צבא ממלכתי, הכפוף לממשלה האזרחית הנבחרת, הדגישה לא רק את ריבונותה של המדינה ואת המונופול שיש לה על הכוח, אלא גם את העובדה שצבא זה על כל יחידותיו מייצג את האוכלוסייה כולה ומגן עליה, כלומר שהוא אינו מיליציה לוחמת הכפופה למפלגה או לארגון המייצגים מגזר כלשהו באוכלוסייה ואף אינו התאגדות-על של מיליציות מגזריות שכאלה . מסיבה זו נאבק בן-גוריון לא רק לפירוק מחתרות האצ"ל והלח"י, אלא גם לביטול משרת ראש המפקדה הארצית של ההגנה ( הרמ"א...
אל הספר