352 | סירוב מה עוד נותר לנו לומר להם ? דברים בשם אומרם ימאנו לשמוע ; דברים בשם תורתם ימהרו לסתור ; דברים בשם עצמם, שנבראו בצלם, יגחכו לעומתנו ; דברים בשם עתיד בניהם, יעידו בנו מומחיהם, חוזים ונביאים . מה עוד נותר לנו לומר להם ? נאמר להם דברים בשם כוחנו . אבל במה כוחנו ? הרי מיעוט אנחנו, הרי זה כבר נדחקנו לשוליים, מושמצים הרבה, כמעט נרדפים . הרי האדישות והייאוש מכרסמים בתוך תוכנו . ובכל זאת עדיין יש בנו כוח לומר להם לא . ה"לא" הוא כוחנו . ה"לא" הוא עכשיו כמעט כל שנותר לומר, הוא מה שצריך לומר ; ה"לא" הוא חובתנו והוא מיטב כוחנו . עכשיו, משהגיעה השעה . עודכם מהססים אחי, אני יודע . אני גמרתי אומר לסרב . לא משתף פעולה . מנתק מגע עם הכיבוש . כלומר, עכשיו כבר לא הולך לשם בשום אופן, גם לא בפקודה . לא מסייר ולא אוטם בתים, לא מחפה ולא מגלה, לא שומר ולא מבזה . לא משרת בגדה, לא משרת ברצועה, לא משתף פעולה עם הכיבוש . מתחבר בלי בושה אל סרבנים ותיקים ממני, שינודו לי בוודאי — "הצתה מאוחרת" . ועל אפם וחמתם של זחוחי הדעת הולך מעיר לעיר ומגייס אחים ל"לא לנשק" — לנשק הכיבוש . אל תתחכמו — אינני פציפיסט . אי...
אל הספר