282 | דנית בר מה לא בסדר בי ובהתנהגותי . הייתה זאת תחושה גורפת של כישלון . שום ניסיון לפצח את קוד הציפיות של אִמי ממני לא עלה יפה . שום למידה מתוך ניסוי וטעייה לא צלחה . כמעט כל זיכרון ילדות שלי מהבית, טוב ויפה ככל שיהיה, מעורב באותה תפנית בלתי צפויה של אִמי המלווה בביקורת, מורת רוח, שמיטת יד . שנים ניסיתי ומשלא עלה הדבר בידי, עם הזמן חדלתי לנסות . במשך שנים גם לא הבנתי מדוע אינני מצליחה לעורר את אהבתה כלפיי, ובהמשך כלפי בעלי, ילדיי ונכדיי . היום אני יודעת שילד מורעל הוא ילד מורעל ולא בידיו הדבר לשנות זאת . עליו לוותר על אהבת ההורה המרעיל ולהמשיך לחיות את חייו . כך אני נוהגת בתחושה מעורבת של צער, מועקה והקלה . כך אני מלווה את מטופליי וחבריי השרויים במצבים דומים . פעם אחר פעם הם מגיבים בהשתאות כיצד אני מיטיבה כל כך להבינם, ומצליחה להבהיר להם את המצוקה אותה מעולם לא הצליחו להבין . שכן, מי שהיה שם — יודע . יודע ומבין . מי שגדל על נתינה הורית חמה, אוהבת ואמתית אולי לא יבין במה מדובר . הספר הזה נכתב מתוך חמלה והבנה עמוקה למען כל אותם ילדים מורעלים שהוריהם ולעתים גם אחיהם המועדפים, או ילדיהם...
אל הספר