פרק ראשון: ריבונות ומלנכוליה בשירה הישראלית לאחר 1948

3 אך 1948 היא לא רק "המאבק עללאומית : המאבק על הטריטוריה הישראלית" . הטריטוריה הישראלית", כפי שטוען חבר ; היא גם, כפי שאבקש להראות בספר זה, שבר אפיסטמי שבעקבותיו חלו תמורות מרחיקות לכת במבני המשמעות של 4 אחת מן התמורות הללו באה לידי ביטוי בשינוי הדרגתי אךהתרבות העברית . 5 מוחשי מאוד בתפקידה של הספרות, ובייחוד במעמדה התרבותי של השירה . אף על פי שהתנועה הלאומית הציונית הייתה בעיקרה חילונית, הרטוריקה של הריבונות הייתה רווּיה במשקעי לשון דתיים . הכרזת העצמאות, למשל, תוארה בעיתונות התקופה במונחים אופוריים המרמזים על גאולה : "דורות רבים ציפו ליום הזה - במשך אלף שמונה מאות שבעים ושבע שנות גולה, תוך יסורים 6 וכזכור, שידור הרדיו שבו הושמע נאומווקרבנות אין ‑ קץ", נכתב בעיתון דבר , של דוד בן ‑ גוריון בעת שקרא באולם מוזיאון תל ‑ אביב את מגילת העצמאות 7 מאזינים רבים פרצו בבכי שלתואר כאירוע המקביל למתן תורה בהר סיני . התרגשות למשמע ההכרזה על הקמת המדינה . עם זאת, ההתרגשות נמהלה מיד בחרדה לנוכח המלחמה שבפתח . בעיתון על המשמר נכתב : "לא בתופים ובחצוצרות, לא בשירה ובמחולות קידמה העיר העברית הראשונה את ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)