בחיוב . טראמפ זרק את הכלל הזה לפח . מה שהיה חשוב מבחינתו הוא רק שידברו עליו - כמו שאמר היועץ שלו רוג'ר סטון It ' s better to be infamous than not famous at all , העיקר שהמסר יחלחל . לפי נתונים שנאספו, טראמפ הוזכר ב ‑ 220 מיליון ציוצים, פי שניים מהמועמדת קלינטון . במהלך הפריימריז, טראמפ הוזכר בחשבונות הטוויטר של כלי התקשורת הגדולים יותר מפי שלושה מכל שאר המתמודדים בפריימריז . הכיסוי של טראמפ בכלי התקשורת המרכזיים, שרובם עסקו בשערוריות הטוויטר שלו, מוערך בשווי של יותר משני מיליארד דולר של קניית זמן אוויר . הטוויטר יצר "קהילה מדומיינת" שאפשרה לטרמאפ לדבר ישירות עם קהל מעריציו והם דיברו איתו בחזרה והפיצו את בשורתו . בזכות הניסוחים הבוטים, הנחרצים ולפרקים העילגים, טראמפ נתן להם בטוויטר תחושה שהם מקבלים את "הדבר האמיתי" האותנטי, ולא מוצר שהונדס בידי מומחי מדיה שמנסים לקלוע לטעמם . לקהל שמאס בתחושה של פוליטיקאים מלוקקים מוושינגטון, ההתנהגות הזאת התאימה, כל הדרך לניצחון . מה אפשר ללמוד מהדרך בה עשה טראמפ שימוש ברשתות החברתיות ? 1 . לעורר מחלוקת זה דבר טוב . אם הציבור מאמין בעמדות שלך, להתווכח ...
אל הספר