מה שהכריע בסוף היתה מידת אי ‑ התאמתו בעיני הציבור, ולא מידת התאמתו של נתניהו . הקמפיין שהתנהל בבחירות 2015 היה שלילי במהותו : נתניהו הסביר למה לא הרצוג - כי אי ‑ אפשר לסמוך עליו בהתייצבות מול האויב הערבי והלחץ הבינלאומי . הרצוג הסביר למה לא נתניהו . באורח מוזר, שניהם נשענו על סיסמה דומה : "זה אנחנו או הוא" של "המחנה הציוני" מול "זה אני או הם" של "הליכוד" . למועמד המכהן קמפיין שלילי מספיק . אבל קמפיין המועמד המאתגר, שרוצה לכבוש את השלטון, צריך גם להציג את המועמד כמי שראוי להנהיג . הרצוג לא נתפס כמי שראוי להנהיג . תוצאות הבחירות תאמו במדויק את יחסי הכוחות הרווחים בציבוריות הישראלית . לא התקיימה נדידת בוחרים ממחנה למחנה . לא היתה המרה ( conversion ) של בוחרים בבחירות אלה . הימין - כגוש - אסף אליו את תומכיו, כך גם נהג "המחנה הציוני", כמו גם הציבור התומך ביאיר לפיד . אם אין נדידה של בוחרים לכיוונו של "המחנה הציוני", מהימין או מהמרכז, אין סיבה ש"המחנה הציוני" והעומד בראשו ינצחו את הבחירות . בבחירות הכלליות במדינת ישראל, מועמד מהשמאל לא יכול לנצח בחירות בלי להביא קולות מהאמצע . • • • הרבה מאו...
אל הספר