הביטויים ההתנהגותיים הללו, בהם גלויים ובהם נסתרים, נחשפת נוכח האיומים הפיזיים המתפרצים חדשות לבקרים . מצד שני, חרף השונות בתגובות ההתנהגותיות, נוכחות המוות היא אולי חוט השני היחיד הקושר את הפצלים בחברה הישראלית למכלול אחד במראית עין של סולידריות . ההתחככות הפיזית והאמוציונלית בבתי הקברות הצבאיים בימי הזיכרון לחללי צה"ל מגשרת לשעה בודדה על הסדקים והקרעים המפצלים את החברה הזאת בימי השנה האחרים . יוצאים מכלל השותפות במכלול הזה המיעוטים שהנתח שלהם בחברה הישראלית גדל - החרדים והערבים . מרבית החברים במיעוטים אלה אינם נוטלים חלק בריטואל דקת הדומייה עם הצפירה המפלחת את מרחבי ישראל בכל אחד מימי הזיכרון . • • • דממה פסטורלית כמעט שורה על בתי עלמין בשגרת היומיום . בבתי העלמין הצבאיים הדממה הזאת מופרת בימי חולין על ידי ציוצי ציפורים חולפות, רשרושי עלים ברוח אקראית ונהי אנושי של המביעים את יגונם . קולות אלה לעולם שזורים בשגרה הדוממת . הכול משתנה בעצרת של ימי זיכרון . אלא שגם להמיית הרעשים העולה מתוך התחככותם של המאות והאלפים הבאים להתייחד עם יקיריהם בעצרות כאלה, יש נופך מיוחד . מתוך ההמיה הזאת בוקע...
אל הספר