50 | פנחס דנון ונטע שינפלד בשנים האחרונות עישון מתאמפטמינים נהפך לפופולרי משום שבדרך זו החומר נספג במהירות במוח, מה שמגדיל את פוטנציאל ההתמכרות לסם, כמו-גם את ההשלכות הבריאותיות החמורות . מתאמפטמינים משפיעים על מצב-הרוח בדרכים שונות, בהתאם לצורת השימוש בהם . מייד לאחר עישון הסם או לאחר הזרקה לתוך הווריד, המשתמש חש ב- high , שנמשך זמן קצר ומתואר כמענג וכמרגש במיוחד . הסנפה או עיכול של הסם מייצרים אופוריה — high שאינו מלוּוה התרגשות . הסנפה מייצרת את האפקט תוך שלוש עד חמש דקות, בעוד נטילה דרך הפה מייצרת את האפקט תוך חמש-עשרה עד עשרים דקות . בדומה לסמים מעוררים אחרים, גם כאן ההשפעה היא חזקה אך קצרת-טווח . המשתמש מעוניין לשמר את רמת הסם בדם, ולכן צורך כמויות גדולות של הסם . במקרים מסוימים יחווה המשתמש סוג של בולמוס סמים, שבמסגרתו הוא יוותר על אכילה ושינה במשך כמה ימים, כל עוד הוא ממשיך לצרוך את הסם . מתאמפטמינים דומים במבנה לאמפטמינים ולדופמין, אך שונים מקוקאין . על-אף העובדה שלמעוררים אלה יש השפעות התנהגותיות וגופניות דומות, יש הבדל בסיסי במנגנוני הפעולה שלהם . בניגוד לקוקאין, אשר מסולק מ...
אל הספר