סוף מעשה, מחשבה תחילה: "אינטנציונליות" ו"אופק" כמושגי בסיס בפיענוח גרסאות התימה

14 | יואב אלשטיין יעקב רואה אותו באדומיות ( Jacob sees it redly ) יעקב רואה אותו בגמישות ( Jacob sees it elastically ) שכן בתודעתו של יעקב קיימים מושגים מוטרמים כגון ״עיגוליות״, ״צבעוניות״, ״רכות״, ״תנועתיות״, בהתייחס לאובייקט ״כדור״ . במשפטים האלה תוארי הפועל מיוחסים לפעילותו של האדם הפועל ולא לאובייקט . אין אנו גוזרים אפוא את התכונות מן האובייקט בדרך הפשטה אלא להפך, התודעה שולה מהמצאי הפנימי שלה תכונות מסוימות ומקנה אותן לעצם זה או לאחר ובכך מכוננת אותו כאובייקט . לשם הבהרת תפיסה זו השתמש הוסרל במושג ״אינטנציונליות״ שאותו שאל מלשון ימי הביניים . בימי הביניים מצויים הביטויים Intedere arcum ו- Intentio שמשמעם 'דריכת הקשת', כשהחץ על המיתר ערוך ומכוון למטרה מסוימת . כיוונון זה אוצר בתוכו : בידודו של עצם משאר העצמים, היקבעות והתמקדות ביעד . ניתן לומר בלשון המטפורה, וזאת בעקבות הוסרל, כי בתודעה יש בסיסים גנרטיביים ומהם נורים חצי אור, המופעלים בתודעה, ואלה מאירים / מכוננים את הנכחתו של האובייקט ואת מעמדו בתור קיים . העלה הוסרל את המושג בעבודתו המאוחרת, בספר הגיונות קארטזיאניים , ״אופק״ הקשו...  אל הספר