חלק ח 146 כמה עובדים צחקקו בהתרפסות, מה שעודד אותו להגביר את לגלגנותו : ‘אפילו לטפל בבקבוק חלב הוא לא יודע . ראיתם איזה גולם ? ' הדברים האלה עוררו תרועות צחוק . ‘גולם ! ' חזר ואמר אחד החייטים בעונג . יכולתי להרוג אותו בו במקום, יחד עם מנהיימר . ראשי הסתחרר . עמדתי לומר משהו מעליב למעסיק שלי, לקום ולצאת בהפגנתיות . אבל אמרתי בלבי שבקרוב יסתיימו החיים האלה אחת ולתמיד, ולכן התאפקתי . כמה רגעים לאחר מכן כבר ישבתי ליד מכונת התפירה שלי ואכלתי את ארוחתי נטולת החלב . ניסיתי לשכוח את התקרית כולה, להעסיק את מוחי במחשבות אחרות, אבל לשווא . לעגו של מנהיימר, ובייחוד המילה ‘גולם', צלצלו באוזניי . הוא יצא מבית המלאכה, אבל עשר או חמש עשרה דקות לאחר מכן חזר . כשראיתי אותו מתקרב במעבר שבין שולחנות העבודה, קצרה נשימתי מרוב שנאה . המילה ‘גולם' בערה בקרבי בין מראות עמומים, חסרי אונים, של נקמה . כעבור זמן מה נפל מבטי על אַנסֶל חַייקין, המעצב, ומחשבה מוזרה חלפה בי . חייקין היה רוסי, כמוני, חייט נבער ועם - הארץ כמו מאיר נודלמן, אבל אמן בתחום עבודתו . הודות לכישוריו זכתה החברה בראשית הצלחתה, והיא עושה חיל רב ג...
אל הספר