המקדש שלי 115 ברגע שהבין את ערכו האמתי, ומאז הוא משתכר היטב . מאחר שהוא חייט מעולה ומבוקש, ואף על פי שבענף שלו יש שתי תקופות שפל ארוכות בשנה, העבודה תמיד מרובה . הוא סיפר לי שהוא הולך אל אולם הריקודים שמעבר לרחוב, עובדה שהעלתה מאוד את ערכו בעיניי והוסיפה כמדומה ממשות לרוחות הרפאים המרחפות שצפיתי בהן בעד החלונות האלה . הוא ממהר לאולם, אמר גיטלסון, מפני שיש לו ‘פגישה עם גברת' ( את זאת אמר באנגלית ) , ואחר כך הוסיף ותיאר את הנשפים, הפיקניקים והטיולים שהוא משתתף בהם . בתוך כך העפתי מבט אל כובע הקש ההדור שלו ותהיתי מה קרה לציצת השיער האפורה שלו . עשיתי זאת שוב ושוב — לא יכולתי להתאפק — עד שמבטיי משכו סוף סוף את תשומת לבו . ‘על מה אתה מסתכל ? משהו לא בסדר עם הכובע שלי ? ' שאל, וחשף את ראשו . שערו היה גזוז ומסורק למשעי . כשבהיתי בקווצת השיער הכסופה שהתבלטה בתוך שפעת השיער החום, המבריק, קרא גיטלסון בצחוק, ‘אה ! אתה מתכוון לזה ! זה כלום . הגברות אוהבות אותי בכל זאת' . הוא הוסיף להתפאר, אבל עשה זאת בדרך לא פוגעת . הוא פשוט לא יכול להתאושש מן התמורה הפלאית שחלה בו . לעומת עיר מולדתו, שם היה שכרו ...
אל הספר