חלק ו שוב לא 'ירוק'

שוב לא 'ירוק' 113 במקצועם והצלחתם חרגה מגבולות איסט סייד . הוא לא יכול שלא לצרף ביטוי כלשהו של לגלוג או כינוי גנאי לשמו של כנר צעיר אחד מרחוב מֶדיסוֹן, שבאותו הזמן היה חביב הקהל באירופה, ועמד להשמיע סדרת קונצרטים לפני מיטב הקהלים בארצות הברית . הוא היה ממציא מכתמים מושבע . לאמתו של דבר היה קשה לקבוע ממה הפיק הנאה גדולה יותר — מהשבחים העצמיים או מן השפה הצבעונית, העוקצנית, שבה ניסח את דבריו . ‘אני כותב משהו שיש בו דמעות חמות', שמעתי אותו פעם מתרברב . ‘הן יהיו לוהטות כל כך עד שיצרבו את לבו של כל מי שישמע אותן, בתנאי שיש לו לב' . קיבלתי מידיו כמה פרוטות, אבל התפארותו היתה מעוררת בי קבס . פעם אחת הייתי מרוגז כל כך על עוניי ועל העולם כולו עד שבערתי בתשוקה לא נכבשת להקניט אותו . וכשהמשיך בדברי ההתפארות שלו על יצירת המופת שהוא כותב אמרתי לו בעברית : ‘יהללך זר ולא פיך' . הוא לא הגיב על הערתי, אבל מאז ואילך לא הסתכל בי עוד ואני לא העזתי עוד לבקש ממנו אפילו פרוטה . היה לו מזג נורא . כשחמתו בערה בו היה נהפך להר געש של מרירות מסלידה . פיו הדק, ההדוק, היה נפער ונסגר בדרך משונה, כאילו הוא מתיז ארס ע...  אל הספר