116 פרק ד בלכיש, המשקף ניתוק ברור מהמסורת הפולחנית של מקדש החפיר . לראשונה ניצבה דמותו של אל הסער במרכז הפולחן בלכיש, כשלצדו הופיעה גם דמותה של האלה המוצגת עירומה על גב סוס עם פרחים בידיה . שתי הדמויות הללו - נראות בהיצגים נוספים משלהי תקופת השלטון המצרי, ובעיקר מהתקופה הבתר מצרית, וייתכן אפוא שנהנו מדומיננטיות הולכת וגוברת בדת המקומית . - מסורות הפולחן המקומיות, הוותיקות והחדשות, שימשו גם בתקופה הבתר מצרית, ובמקרים מסוימים, כמו במקדש בתל קסילה, ניכרת רציפות במסורות אלה ואימוץ מינימלי של חידושים הידועים מאזורים שכנים . החידושים שהתגלו היו בעיקר הצלמיות בסגנון האגאי, ואלה שימשו אולי מקור השראה לפיתוח טיפוס חדש ומקומי של צלמיות, האלה היושבת, 'אשדודה', שמייצגת שילוב ייחודי של מוטיבים אגאיים, קיפריים ומקומיים . - בכל המקרים שנדונו לעיל ניכרות עקבות המגע הבין תרבותי בין האוכלוסייה המקומית לקבוצות זרות : תחילה היו המגעים עם המצרים ששלטו בכנען ; לאחר מכן ניכרה השפעתן של קבוצות ממוצא אגאי / קיפרי, אם דרך מערכת הסחר הים תיכונית ואם על ידי מהגרים שהתיישבו בארץ . יחסי הכוחות, הנסיבות ההיסטוריות ו...
אל הספר