268 פרק שני ההולכות וכלות — "תִּקְוֹותַי אַךְ הוֹלְכוֹת וְכָבוֹת" בשירו של שטרן, "וְגִצֵּי נִשְׁמָתִי / גּוֹסְסִים כָּבִים . . . " בשירו של חרן — מקורם בפואטיקה שהשניים נחשפו אליה בלימודיהם . טללים באותה חוברת פרסם גם התלמיד מ . יואלס שני שירים . האחד מהם נשא את הכותרת "ליל קיץ" : שָׁט לוֹ לְאַט הַיָּרֵחַ מִמַּעַל לְהָרִים וְכָרִים מַשְׁטִיף בִּנְגוֹהוֹת הַכֶּסֶף וּבִדְמָמָה חֲרִישִׁית — הַכְּפָרִים . . . שׁוֹלֵחַ מַבָּטוֹ הַדּוֹמֵם בַּמֶרְחָב הָרָחוֹק לַכְּפָר . . . נוֹשֵׁק בְּאוֹרוֹת הָעֵצִים וְשֵׁנִית הוּא רָחוֹק וָזָר . . . ( יואלס ,1926 6 ) . גם יואלס, כמו שטרן, מבחין בין הכפר ובין מה שאינו הכפר — כנראה הכרך, אם כי הדבר אינו נאמר במפורש . בבית הראשון, כשהירח "שָׁט" מעל הכפר, הוא "מַשְׁטִיף בִּנְגוֹהוֹת הַכֶּסֶף", ואילו בבית השני, כשהוא שט מעל מקום שאינו הכפר ( "בַּמֶרְחָב הָרָחוֹק לַכְּפָר" ) , מבטו כבה ( "שׁוֹלֵחַמַבָּטוֹ הַדּוֹמֵם" ) , והוא עצמו מרוחק וזר : "וְשֵׁנִית הוּא רָחוֹק וָזָר" . טללים השיר השני של יואלס ב נשא את הכותרת "ערב" : אָז עָלָה בְּלֶהָבָה הַיּוֹם וַיִּתְפַּשּׁ...
אל הספר