היא יודעת להקשיב , לא לשפוט אותם , אבל גם להיות נחרצת , להביע את דעתה ופעמים אף להציע התערבות פרקטית . אולם , כאשר גידי לא שיתף אותה בהתרחשות דרמטית , הסיפור הדומיננטי " אני מחנכת גרועה " הופיע וצבע את חוויית החינוך שלה . אם נחזור לתרשים שבתחילת הפרק – כל הסיפורים שמסומנים בעיגולים מלאים , שבהם תלמידים שיתפו והתייעצו עם ורד , מתגמדים ונתפסים כמקריים . במקביל , סיפורים המסומנים בעיגולים ריקים של מערכות יחסים פחות טובות עם תלמידיה בהווה ובעבר נשזרים יחדיו וצובעים את חוויית עבודתה בצבע של כישלון חרוץ . בהמשך השיחה הארנו מחדש מקרים רבים ומרגשים שבהם תלמידים ראו בוורד כתובת להתייעצות . מתוך שלל הסיפורים , התבוננו בסיפור האחרון עם גידי . שוחחנו עליו ועל מה ניתן ללמוד ממנו במבט רחב , כפרט שאינו בהכרח מלמד על הכלל . בנוסף , ההגדרה של ורד לגבי כישלון והצלחה בשדה החינוכי אותגרה : האם הצלחה של מחנך בבית הספר נמדדת על פי פרמטר אחד בלבד ? מנין הגיע הרעיון ששיתוף של תלמיד הנו מטרת בית הספר ? האומנם זו מטרתו היחידה ? מהו המדד להצלחה ? מי מגדיר את מדדי ההצלחה והכישלון ? האם השפה של הצלחה וכישלון תואמו...
אל הספר