במילים הבאות אבחן את הולדתו , קיומו ומותו של האדם הצופה , ההומו – סקופיוס , הסובייקט – מסך . ייתכן שהגיון דיכאונן של המילים קשור למקור הּ ההיסטורי של אותה דינמיקה תרבותית , לאותה הצצה פוגענית ופולשנית בפגיעה אחרת וחמורה : באדם – על שהוא גם שווה –אדם וגם תת – אדם , מעין sucker אולטימטיבי , הומו – סאקר , בכריסטוס הממוסמר על הקרש הרומי ( בעניין זה ראו . ( Agamben 1998 מה שהמילים מתארות כאן הוא אנלוגיה בין שני צירי הזדהות : מצד אחד ציר ההזדהות הדו – כיוונית , בין המאמין – הצופה לבין דימוי הצלוב , , imitatio Christi ולהפך , מעין , imitatio Ego כל זאת עד להבטחת ההתמזגות העתידית בין העצמי לצלם האלוהי ; מן הצד השני ציר ההזדהות והכינון ההדדיים של הסובייקט הצופה ( המודרני ) ושל הדימוי האחר – המסכי , ולהפך . כל זאת החל ממסך הקולנוע ועד למסך – האפרטוס של הגוגל גלאס , המשתלב עם עינו של הצופה . מדובר כאן בסובייקט המתקיים בזמן הצפייה , בסובייקטיביות שמתרחשת בזמן זה ומגיבה לאידיאל האני שמבסס אותה . לא מדובר כאן רק בדימוי המצוי בתוך המסך , אלא גם בעצם המפגש עם המסך כפלטפורמה , לרבות הדימוי שבו . נטען ש...
אל הספר