ישראל הגיע לטיפול בראשית שנות השבעים לחייו , בלחץ ילדיו , בשל הריבים הקשים והמתמשכים עם ארזה אשתו , שאמללו את שניהם ופגעו בבריאותו . הוא פתח את הפגישה באמירה שתחום השיחות רחוק ממנו , הוא איש מעשה ( אצל ארזה ' זה שוטף ' , היא הייתה כבר בטיפול , וחשבה שהפעם זה תורו ) . ואז החל פורש את תלונותיו : שאין לה סבלנות אליו , שהיא לא מוכנה לשמוע אותו , שהיא מרימה את קולה , כי מרגישה שלא מתנהגים יפה כלפיה ; הוא חווה אותה כשתלטנית ולא היה מוכן כבר לוותר לה יותר , והיא נלחמת על כל דבר ורוצה להיות צודקת . אחרי זמן מה במהלך השיחה ישראל אמר שהוא מיצה את דבריו ומרגיש שהוא חוזר על עצמו . בהרגשתי נראה שהדיבור מקל עליו , והוא גם אמר שהוא לא מספר את הדברים האישיים האלה לאף אחד ( "אין לה מושג איך אני מרגיש " ) , ואת ילדיו הוא לא רוצה להדאיג . למרות הרגשתו שהוא חוזר על עצמו – נראה היה בשיחה הטיפולית הזו ( ובאלו שבאו אחריה ) שהוא מצליח היטב לבטא את רגשותיו ואת הפגיעות שחווה . בתום הפגישה הזיל דמעה , והתנצל על כך . בהמשך הפגישות ישראל סיפר , כביכול אגב אורחא , שהוא וארזה אינם מקיימים יחסי מין כבר שנים רבות , מא...
אל הספר