המהות בלהיות אדם מיני היא להיות גבר או אישה מיניים – שהם הבעלים של תשוקתם המינית והליבידו שלהם . הם מרגישים נוח , כמעט משוחררים ממבוכה , בושה , אשמה וניצול באשר למין ולהזדקקות לאחר . הם יכולים להתמסר לפרטנר כדי להגיע לסיפוק וקרבה , ומאפשרים לפרטנר לעשות בו או בה מעשים מספקי תשוקה עבור שניהם , תוך אמון שישורר ביניהם . מדובר ביכולת להיות סובייקט מיני שהוא גם אובייקט , אבל לא רק אובייקט . קו הגבול בין הסובייקט שמחפש עונג ופורקן , ובין האובייקט המתמסר בשניים – נחצה לפעמים כשמתבטל הרצון העצמי , או בתחושת הרתיעה המאותתת את הביטול העצמי הזה . תארנו פה אולי מצב אידיאלי , אך הוא מסמן כיוון . נראה עתה איך הסובייקט המיני יכול לפעול כאדם יוזם ומתמסר , ואיך יכולה העוררות המינית שלו או שלה למצוא לה אפיקים חלופיים : כשהחרדה משתלטת , כשהאמפתיה נעלמת , כשהיעדרו של שותף ממשי מתחיל לגבות מחיר , וחבלה אפשרית ברצף הזהות .
אל הספר