הפרטנר המפונטז – זה שעליו אנו מפנטזים לא בהכרח באופן מודע – הוא לרוב דמות מופנמת שאנו נושאים אתנו מן הילדות , וזוכה במהלך ההתבגרות והבגרות לעיבודים על פי השפעות התרבות אליה אנו חשופים . הדמות הזו היא לרוב דמות של הורה ( ובני משפחה אחרים ) באפיוניה הגבריים , נשיים ומיניים – שאותה הפנמנו כילדים ומתבגרים , ומשמשת לנו כמורה דרך סמוי אך נוכח , או כריאקציה כלפיה . לפנטזיה תפקיד חשוב בחיינו : פרויד לימדנו שפנטזיה מאפשרת הכנה מנטאלית לקראת המפגש הממשי עם האובייקט , או כתיבול עבור המפגש הזה . היא יכולה לשמש גם כתחליף למציאות , אלא שאז המפגש הממשי תמיד יהיה מאכזב , כי האחר יסטה מהתסריט ומהצפייה לגביו . הפנטזיה שלנו לגבי הפרטנר שלנו – זה שאנו רוצים למצוא או זה שכבר מצאנו – היא כוח מפעיל חזק מאין דוגמתו בחיי היומיום . אישה יכולה להיות נשואה לבעלה 40 שנה ועדיין לנטור לו טינה על כך שהוא איננו רומנטי כפי שחשבה שגבר צריך להיות בטרם נישאה לו . הפנטזיה שלה על תפקיד ' הגבר הרומנטי הזה ' ועל ' זוגיות מול כל העולם ' – יכולה להיות מושתתת על האבירות המדומיינת או הממשית של אביה , שהיא בנתה בקרבה בילדותה ואותה...
אל הספר