היחס למין כסטייה ואיסור

צחי הוא גבר בשנות העשרים שלו המתגורר בהוסטל בשל פיגור שכלי קל . המקרה שלו הובא להדרכתי כי היה צורך לשוחח אתו על ההתנסויות המיניות שלו , כשהוא התנסה באופן שיכול היה לסכנו ( בגינות ציבוריות , עם פרטנרים שהתחזו , או גנבו ממנו ) , והיה קשה לו לספר על כך . הצוות בהוסטל היה מודאג לגביו , והעובדת הסוציאלית שטיפלה בו חשה שהיא זקוקה להדרכה בנושא זה . היא מספרת שלאחרונה החלו להציק לצחי בהוסטל כי הוא קיים יחסי מין עם גברים , ולכן הוא מתרצה כעת בשעות הטיפוליות אתה – לדבר מעט על ההתנסויות המיניות שלו ( ומפחד שיגבילו אותו ) . הוא אומר : " אני לא הומו " , למרות מגעיו עם גברים , ומספר שקודם הוא היה דלוק על בת , אבל היא לא רצתה אותו . בפגישה טיפולית מאוחר יותר צחי כבר מספר ביוזמתו שיש לו קשר עם בחור שהכיר דרך האינטרנט – בחור דתי , האומר שהוא חובש כיפה רק ככבוד למשפחה שלו . למרות שהאחראים על צחי בהוסטל עדיין חוששים שמנצלים אותו כי שיקול הדעת שלו נראה להם מדאיג , בהדרכה הסתבר עם הזמן שבקשר הזה מתקיים סיפוק מיני הדדי סביר . המקרה של צחי מדגים את היצריות המינית הטבעית של גבר צעיר , קצת לקוי אבל בריא , שמחי...  אל הספר