פיתוח היכולת של ההורה להקשיב לקולו הפנימי , לא לפחד לחשוב , לשאול את עצמו שאלות בעניינים אישיים , זוגיים , הוריים ומשפחתיים , להתמודד עם קושי ולהתיר סוגיות כואבות – היא ליבת המצפן ההורי שבו אנו דנים . פעמים רבות אנשים בוגרים אומרים : " מספיק לי עם ' החפירות ' האלה " , שלדידם תמיד נגמרות בכך שהם מאשימים את עצמם בעניין זה או אחר . תחנת ' האשמה ' היא התרה סיבתית פשוטה מדי – ' זה כך כי ' ... המציאות הרגשית והסובייקטיבית לרוב אינה מסתכמת במציאת סיבה נתונה לרגש מסוים ( בעיקר גורם שאשם בו ) . אלא נדרשת , קודם לכל , התעניינות ההורה בעצמו כאדם שנפגע , שמרגיש נזקק , שמבטלים אותו , ויכול להכיר ברגשות פשוטים אלה שירחיבו עצמם בהדרגה לאמפתיה ממשית לזולת , לגאווה ביכולות שלו ולהכרה בקוצר יד מצדו . מכיוון שהעידן שלנו רווי בקלישאות פסיכולוגיסטיות , אני קוראת לנסות ולמיין את הקול האישי של ההורה מן התכתיבים שהוא מוקף בהם . לא לפחד לחשוב או על קלישאות , מחשבות ונוכחות כפי שהבהרנו כבר , הורה בעל מצפן הורי הוא הורה שמפתח את היכולת להכיר בחלק שלו ושל ילדו . היסוד הסובייקטיבי פירושו לאפשר לבנות בקרבנו מרחב פנ...
אל הספר