ניהול מקומי וארצי

שאלת החברות בגדוד הייתה חלק מדיון רחב יותר על אופן ארגונה של המסגרת הארצית המשותפת , על עקרונותיה הארגוניים ועל מידת האוטונומיה הפנימית שתינתן למסגרות המשנה בתוכה . כמו כן נבחן אופן ניהולה של המערכת הארצית ונערך ניסיון להגדיר את סמכותם של הגופים המנהלים ברמה הארצית והמקומית . שיטת הארגון הייתה בעלת חשיבות מעשית רבה , בהיותה קשורה לכדאיותן הכלכלית של הפלוגות השונות . עם זאת הייתה לה גם משמעות רעיונית , שנבעה מכך שעיצוב המבנה הארגוני השליך ישירות על דמותו החברתית העתידה של הגדוד . למשל , צריך היה להחליט אם הגדוד הוא גוף אחד , המנוהל באופן ריכוזי , או שעליו להיבנות כפדרציה של גופים שיתופיים המקיימים ביניהם שותפות ניהולית חלקית . החלטה משמעותית אחרת , שנגעה לאופן ניהולו של הגדוד , הייתה אם לנהלו כתנועה המונית או כמערכת חברתית המתנהלת על בסיס דמוקרטיה פנימית , מוסדות נבחרים והליך קבלת החלטות מסודר . הדיון העקרוני בשאלת אופן ניהולו של הגדוד נשא אופי מעשי , על אף השלכותיו העקרוניות . על הפרק עמדו הכרעות מעשיות שנגעו לשאלת מקור הסמכות הארגוני בגדוד , כגון : מיהו בעל הסמכות לקבל חברים לגדוד , ל...  אל הספר