תרבות של שיתוף

התכנית הזאת אינה טבעית להתנהלותם היומיומית של החברים במשק . הצעה דומה , שנועדה לקדם את תרבות היחד , הייתה לכנס קבוצות חברים קטנות שיעבדו במשותף תוכני תרבות ורוח וישתתפו בקבוצות ללימוד ספרות , קבוצות רעיוניות , קבוצות נגינה , שירה ואמנות פלסטית , ויעשירו בכך את חיי הציבור כולו . ניצנים ראשונים של חוגים כאלה הוקמו בקיבוצים ובפלוגות הקבע בגדוד ( חוגים רעיוניים , חוגי דרמה ) , אך פעילותם לא התרחבה אל מעבר לחוג המשתתפים בהם . חדר האוכל , שבו נפגשו החברים יום – יום בארוחות המשותפות , סימל את החיים המשותפים ואת העתקת מרכז החיים מן התא המשפחתי אל היחד הקיבוצי . אך בשנים הראשונות , שבהן הייתה תחלופה אנושית רבה , לא גובשו עדיין נוהלי ארגון מסודרים , ולא נוצרה אווירה ביתית ותרבותית בחדר האוכל – מקום המפגש המרכזי של החברים . כך תיאר זאת החבר נשר : נרד מן השמיים ! נרד ונסתכל בחיינו כאן על הארץ , בחיינו הממשיים . נעזוב את המילים היפות המצלצלות , שהן בנליות כבר ואף נעות על כנפי הפנטזיות [ ... ] אל נשכח שלא אפוסטולים אנו , כי אם פועלים הרוצים ליצור . וליצור בתוך אי סדר ואי סדור , בלי חשבון , בלי משמעת...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב